|
שיקום הפה בגיל השלישי. לסובלים מחוסר שיניים מלא או חלקי
מאת: ד"ר אמיר הורוביץ D.M.D, M.H.A
כאשר אנו קוראים במדיה ובוחנים את הפתרונות המוצעים לשיקום הפה ניתמך שתלים, בהחלט ניתן להתבלבל.
לא קשה להבין את הקושי העומד בפני אותם מטופלים אשר צריכים לקבל החלטה כה מורכבת ויקרה בשלב זה של חייהם כאשר אין ברשותם כל יכולת להכריע בנושא בצורה מושכלת.
לא כל דבר ניתן ללמוד באינטרנט ובטח לא רפואת שיניים !
פרסומים רביםׁ ׁׁׁׁׁ(לא כולם) בהחלט מטעים ומבלבלים את הקוראים ולהלן מספר דוגמאות:
"שיקום הפה ביום אחד,"
"פה מלא שיניים ביום אחד"
"שתלים ללא השתלת עצם"
"פה מלא על 4 שתלים בלבד"
במרבית המקרים (אני מדגיש, לא בכולם) מאחורי הבטחות אלו קיימת דיסאינפורמציה.
התמונות המצורפות לפרסום, של זוג צעיר, יפה תואר, מלא שיניים טבעיות ולבנות מטעות אף יותר.
לדוגמא, מעטים המטופלים המתאימים לטיפול מסוגALL ON 4 ואם אכן מתאימים, חשוב לדעת שלחלקם קיימות אלטרנטיבות טיפוליות אשר תשגנה את אותה תוצאה בדיוק אך בדרך שונה, בטוחה יותר ואשר מבטיחה פרוגנוזה כללית טובה יותר .
מהן מטרות הטיפול ויתרה מזו מהו סדר החשיבות במטרות הטיפול :
- החשוב ביותר: שיקום היגייני - חשוב שהשיקום יהיה ניתן לתחזוקה קלה ויום יומית על ידי המטופל עצמו, ולא על ידי השיננית או הרופא. זהו אחד הגורמים החשובים ביותר לאריכות ימיו של השיקום (כמובן בתנאי שכל הטיפול אכן נעשה כראוי). חוסר בהיגיינה אוראלית הנה גם הסיבה העיקרית שבגללה המטופלים הללו הגיעו מלכתחילה למצב הנוכחי שמצריך טיפול שיקומי נתמך בשתלים. היגיינה קפדנית יכולה במרבית המקרים לגבור גם על "גנטיקה פחות טובה".
לפיכך חשוב להסביר למטופלים בגיל השלישי: שיקומים טוטאלים (מלאים) וקבועים הינם קשים ביותר לתחזוקה היגיינית והתחזוקה נעשית קשה עוד יותר עם הגיל.
שימו לב שדווקא המטרה הראשונה בסדר העדיפויות, עוסקת בשלב האחרון והסופי של הטיפול ובכלל זה כיצד ניתן יהיה לתחזק את השיקום הסופי מבחינה היגיינית. היכן ואיך ימוקם הגשר הסופי ולא היכן ואיך יוחדר השתל.
- שיקום שיתפקד לאורך שנים – מטרת שיקום הפה היא לשפר את איכות חייהם של המטופלים בכלל ולאפשר להם ליהנות לאורך שנים רבות משלושת הפונקציות העיקריות להן מיועד הטיפול: לעיסה, דיבור ואסתטיקה. מאחר ואנו מתמקדים בגיל השלישי, רצוי מאוד שזה יהיה טיפול השיניים המשמעותי האחרון בחייו של אותו מטופל (כלומר בעתיד ייתכנו טיפולים אך בתקווה שיהיו מינוריים).
- טיפול הכרוך במינימום סיבוכים – מגוון הטיפולים והטכניקות הקיימים כיום בתחום הכירורגיה השיקום והאסתטיקה הנו גדול מאוד. חשוב מאוד לא לבצע פרוצדורות שאינן נחוצות ואו פרוצדורות נשגבות (הרואיות) כגון: הרדמות כלליות, קצירת עצם מאזורים שונים בגוף המטופל לצורך השתלתה באזור המנותח, לקיחת דמים, טיפולים ארוכים הנמשכים על פני 10 שעות ויותר ועוד.
חשוב להדגיש, לעיתים קיים צורך בפרוצדורות המוזכרות אך כיום ידם של רופאים קלה על ההדק, בחלק מהמקרים מדובר בטיפול שאינו הכרחי, ובעקבות כך תיתכן גם גביית יתר.
מאידך חשוב שלא לקצר תהליכים ולהקפיד לעבוד על פי פרוטוקולים רפואיים מסודרים, זמני המתנה נכונים בין השלבים השונים, שימוש בחומרים במכשירים ובשיטות הנכונים. בצורה זו אנו מבטיחים מינימום סיבוכים כגון כאבים פוסטאופרטיבים, שטפי דם, נפיחויות, דלקות, טיפולים חוזרים, קרינת רנטגן עודפת, ביקורים תכופים במרפאה והוצאות כספיות בלתי פוסקות.
- טיפול המותאם למטופל ולא קשה יתר על המידה– חובתו של כול רופא להתוות מספר אלטרנטיבות טיפוליות לכל בעיה דנטאלית שיקומית. כמו כן מחובתו לפרוש בפני המטופל את היתרונות והחסרונות שבכל שיטה.
כפי שכבר נכתב וחשוב להדגיש, מעטים המטופלים המתאימים לטיפול מסוגALL ON 4 כפי שהוא מוצג במדיה! ואם אכן מתאימים הם, חשוב לדעת שלחלקם קיימות אלטרנטיבות טיפוליות אשר תשגנה את אותה תוצאה בדיוק אך בדרך שונה, קלה יותר, בטוחה יותר ואשר מבטיחה פרוגנוזה כללית טובה יותר.
מדובר בטיפול ארוך וקשה הן למטופל והן לרופא. כמו בכל שיטת טיפול, גם לסוג טיפול זה יש יתרונות חשובים אך לצדם גם חסרונות.
כאשר הטיפול מבוצע באדם המתאים על ידי הרופא המתאים, על פי הפרוטוקול המוגדר והקפדני של השיטה, מדובר בסוג טיפול טוב מאוד.
עולם ההשתלות חולש על חומר תיאורטי רב ומערב את תחומי הכירורגיה, רפואת חניכיים, שיקום הפה והאסתטיקה. על כל רופא העוסק בשיקום על גבי שתלים לשלוט היטב בכל אחד מהתחומים, בין אם הוא מבצע בפועל את כולם או נעזר ברופאים נוספים.
לפני קבלת החלטה סופית המטופל חייב לקבל הסבר מקצועי, מפורט וסבלני אודות שיטות הטיפול השונות וכאמור היתרונות והחסרונות בכל טיפול. חשוב מאוד שההסבר ילווה במצגות ובהצגת מקרים קליניים רבים ככל האפשר אשר בוצעו על ידי אותו רופא ואשר יעידו על ניסיונו ומקצועיותו. מומלץ לא על ידי סרטוני אנימציה ותוכנות גרפיות מתוחכמות.
מספר שאלות חשובות צריכות להישאל הן על ידי הרופא והן על ידי המטופל על מנת להגיע לכלל החלטה:
- שיקום קבוע או שיקום נשלף?- האם השיקום יהיה שיקום קבוע על ידי גשר מוברג או מודבק, אותו המטופל אינו יכול להסיר, או לחילופין יהיה זה שיקום "קבוע ניתק" (Fixed Detachable) = גשר הניתן להוצאה על ידי המטופל. בשיטות הקיימות היום, גשר הניתן להוצאה, הינו גשר יציב לחלוטין בדיוק כמו בשיקום קבוע. גשר שכזה ניתן להסרה מספר פעמים ביום, דבר המאפשר ניקוי קל ויעיל ושמירה על היגיינה מקסימאלית. שיקום מסוג זה מאפשר צחצוח ישיר של צווארי השתלים, שימוש בחוטים דנטלים, התזה ישירה של חומרי שטיפה שימוש בקיסמים מברישים בצווארי השתלים וחדירה טובה יותר של שטיפות פה שונות.
הקונוטציה הרווחת בקרב האוכלוסייה לגבי שיקום נשלף היא של תותבת בכוס מים ולכן מטופלים רבים שוללים זאת על הסף ובכך עלולים לגרום לעצמם נזק בריאותי, כספי ואי נוחות.
גשר מוברג או מודבק, שאינו ניתן להוצאה, הנו קשה מאוד לניקוי ותחזוקה בגיל השלישי ואגב גם בגילאים צעירים יותר. קשה עד כדי בלתי אפשרי, ועלול להוביל להצטברות של אוכל, חיידקים, תסיסה, ריח רע מהפה ומחלות חניכיים – עד כדי אובדן וכישלון השיקום כולו.
- האם שיקום מיידי או שיקום לאחר קליטת השתלים בעצם?- האם לבצע שיקום מיידי על גבי שתלים עוד בטרם עברו את תהליך הקליטה בעצם או לחילופין שיקום על גבי שתלים לאחר תקופת המתנה קצרה.
בתקופת ההמתנה העצם גדלה ונאחזת בחוזקה בפני שטח השתל עד כדי יציבות מלאה. לשאלה זו משנה תוקף במקרים בהם קיים צורך בהשתלות עצם.
בלסת תחתונה נהוג להמתין כ 3 חודשים לצורך קליטת השתלים. בלסת עליונה, מאחר ואיכות העצם ירודה יותר, ממתינים כ 4 חודשים. במקרים בהם מעורבת השתלת עצם נהוג להמתין כ 6-9 חודשים.
האם נרצה לסכן שיקום מלא על גבי שתלים שאמור לשרת אותנו עוד שנים רבות בגלל תקופת המתנה כה קצרה??? שלא לדבר על העלויות.
ברפואה, בדרך כלל אין אפשרות להאיץ תהליכים ביולוגיים. לפיכך במקרים רבים נעדיף לבצע שיקום על גבי שתלים שעברו לא מכבר את תהליך האינטגרציה, כאשר הם אחוזים היטב בעצם ועטופים סביב ברקמת חניכיים בריאה. זהו המצב האידאלי לצורך העמסת השתלים בשיקום קבוע או נשלף.
- האם שתלים מוטים או השתלת עצם לריצפת הסינוס? האם לבצע השתלת עצם באמצעות הרמה של רצפת הסינוס ובכך לאפשר ביצוע השתלות או לחילופין האם להשתמש בשתלים מוטים כפי שנהוג בשיטת ה ALL ON 4 היא שאלה מורכבת, רחבה שניתן לדוש בה רבות. שתלים מוטים בהחלט חוסכים את הפרוצדורה של הרמת הסינוס.
התשובה קיימת בגוף המטופל תרתי משמע.
כל מקרה חייב להינתך על פי שיקולים רפואיים מדויקים, כנים, הרואים את טובת המטופל בלבד.
- רמת הידע והניסיון של הרופא – כפי שכבר נרמז חשוב מאוד שהרופא העוסק בשיקום על גבי שתלים יהיה בקי ומיומן בכל שיטות הטיפול הקימות והמתאימות למטופל ולא יתאים את הטיפול לכישוריו הוא. במידה והרופא אינו מיומן לבצע טיפול מסוים, רצוי שתהייה לו היושרה להפנות את המטופל לרופא נוסף שיכול לבצע פעולה זו.
בנוסף חשוב לוודא שהרופא למד בצורה מסודרת את שיטת הטיפול המוצעת, התנסה בה מספיק וכי הוא עובד על פי הפרוטוקול המקורי של השיטה.
|
